נצחון השכל
ט. השפה העברית (אותיות)
Follow@RationalVictory
הקדמה

בפרק זה נציג תגלית עוצרת נשימה שהתגלתה לראשונה על ידי חיים אלבאז ויעקוב גוגינהיים, ולאחרונה התגלית התעצמה והפכה למדהימה עוד יותר. נתחיל בהצגת התוצאות של שימוש בתוכנת מחשב מסוימת עליה נרחיב בהמשך, שיוצגו כתמונות של האותיות העבריות, ואז נסביר מה ייצר אותן ומה כל כך מיוחד בהן. הפרק נראה לכאורה ארוך, אבל יש בו יחסית מעט טקסט והרבה תמונות.

למי שקורא פרק זה בסמרטפון, האתר עובד גם בכרום אבל עובד יותר טוב בפיירפוקס. במחשב זה לא משנה.

האותיות

להלן תמונות של האותיות האשוריות (הוא הכתב המרובע שבו כתובים ספרי תורה (כשנגיד בפרק זה "ספרי תורה", נתכוון לספרים שנכתבים בכתב יד על קלף ונמצאים בבתי כנסת, ולא לספרים מודפסים), תפילין, מזוזות ומגילות). כל אות מופיעה בתמונה שנוצרה על ידי התוכנה המדוברת, ומשמאלה מופיעה האות האמתית. שימו לב לדמיון.

למד עם הראש אחורה (כשר בדיעבד לפי שפת היריעה ל 8 בשם רוב הפוסקים, ולפי עדות ממגיה מנוסה, קיימת לעיתים לכתחילה במוצרי סתם ישנים מתימן):

שין שמאלית:

שין הכתובה על התפילה של ראש עם 4 ראשים:

התוכנה

לפני שנתחיל, כדי להמשיך עם הקו הכללי של המאמר בו אף אחד לא מתבקש להאמין, אלא רק להבין ולדעת, נאמר שכל אחד יכול להוריד את התוכנה מפה. בתוכנה יש את כל מה שצריך כדי לשחזר את רוב התמונות שמוצגות בפרק זה בתוך התוכנה עצמה, וכן מאותו אתר אפשר להוריד גם את הקוד של התוכנה, כדי שכל אחד (שיודע לקרוא קוד ב-C# או מכיר מישהו כזה) יוכל לראות בעצמו שהקוד עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות. בתוכנה יש tutorial שמלמד איך להשתמש בה, כך שכל אחד עם ידע בסיסי במחשבים ידע להפעיל אותה ולראות בעצמו שאין פה שום דמגוגיה, רק אמת.

ולעניינו. התוכנה מקבלת כקלט קובץ WAV. בקובץ ה-WAV יש רשימה של דגימות שדגם כרטיס הקול את המיקרופון, ובעזרת אלגוריתם שנקרא STFT, התוכנה בודקת אילו תדרים של גלי קול נמצאים בהקלטה. לכל תדר של גלי קול יש עוצמה, ובעזרת אותו אלגוריתם, ניתן לצייר גרף של עוצמות התדרים שמציג את העוצמות של התדרים לפי הזמן (ציר X) ולפי גובה התדר (ציר Y). נהוג בתוכנות מסוג זה של עיבוד אותות להשתמש בפילטרים, והתוכנה משתמשת בפילטר פשוט, שמציג רק עוצמות שנמצאות בטווח מסוים, כאשר ערכי הטווח (min,max) הם פרמטרים שמשתנים בכל הרצה. הסבר יותר מפורט נמצא לקראת סוף הפרק. חשוב לציין שאין בתוכנה שום למידה ובינה מלאכותית, ושום סוג של אלגוריתם שעושה speach to text, והקוד מפורסם וכל אחד יכול לראות בעצמו.

הפלא הגדול הוא שמסתבר שכאשר מקליטים לקובץ WAV את המלה "אלף" (בן אדם אומר "אלף" למיקרופון), ומציירים את גרף עוצמות התדרים מימין לשמאל עם ערכים מסוימים לפילטר, מתקבלת הצורה של האות אל"ף (וראוי לצייר את הגרף מימין לשמאל משום שכך השפה העברית נקראת, ואכן, בניתוח התדרים של המלה "אלף" ראוי שעוצמות התדרים של הצליל של "א" יופיעו מימין לעוצמות התדרים של הצליל של "לף", כי זה הסדר בו הם נכתבים). וכשמקליטים את המלה "בית" ומציירים את גרף עוצמות התדרים, רואים את הצורה של האות בי"ת. וכן לגבי כל האותיות, מלבד האותיות כ"ף, מ"ם, נו"ן, פ"י וצד"י, שכאשר אומרים את שמותיהן, מתקבלות שתי צורות - האחת של האות הרגילה והשניה של האות הסופית.

כל האותיות שראינו לעיל התקבלו בתוכנה על ידי אמירת שמותיהן. לכן, אפשר לומר שיש משהו מאוד מיוחד באותיות העברית, והוא שגרף עוצמות תדרי גלי הקול של שמות האותיות נראה כמו הצורה של האותיות.

האמת היא שלא רק שמתקבלת הצורה של האות כאשר אומרים את שמה בהקלטה, אלא שהיא מתקבלת עשרות פעמים. זאת הסיבה שנדרשת עבודה לא פשוטה כדי לייצר את התמונות של האותיות שראינו. זה לא שקשה לראות כל אות ואות בתוכנה, אלא שקשה לקבל את הצורה שלה רק פעם אחת בגרף.

המגבלות שחלו על השימוש בתוכנה הן:

1. הפרמטרים היחידים שנעשו בהם שימוש בכל הקלטה הם גודל החלון של האלגוריתם (זהו פרמטר הכרחי לאלגוריתם ה-STFT) ופרמטרי הפילטר (min,max).

2. בהינתן גרף של עוצמות התדרים שבכל הקלטה, האותיות נגזרו מתוך הגרף בצורה מלבנית, כך שאי אפשר היה לגזור מתוך גרף את הצורה של האות אלא אם היא באמת הופיעה שם באופן ניכר. גזירה מלבנית של תמונה מתוך הגרף שקולה בדיוק לייצור גרף חלקי, רק עבור טווח תדרים מסוים (גובה המלבן ומיקומו ביחס לציר Y) ורק עבור פרק זמן מסוים (רוחב המלבן ומיקומו ביחס לציר X).

כדי להדגים, נראה כמה דוגמאות. כך נראה גרף ממנו אפשר לגזור תמונה מלבנית האות מ"ם (המלבן האדום מסמן את המופע של האות):

תחילה ניתן לשים לב לאחת התכונה של אלגוריתם ה-STFT, והיא שהחצי התחתון של הגרף הוא בעצם מראה אנכית של החצי העליון, ובתמונה הזאת רואים את האות מ"ם בחלק העליון, ואותה הצורה מופיעה הפוך בחלק התחתון. חלק מהתמונות שראינו ושנראה נגזרו מהחלק העליון וחלק מהתחתון, ובהמשך, כשנציג את הגרף (ולא רק את הצורה הרלוונטית מתוכו), נציג רק את החלק הרלוונטי, ומי שירצה יוכל לראות את הגרף המלא בתוכנה עצמה (ותמיד, בחלק האחר שלא מוצג יש את אותה הצורה אבל הפוכה).

ניתן לראות שמימין לאות מ"ם יש רעש שלא דומה לכלום, אולם, בדיקה מעמיקה יותר, בעזרת הקלטה שונה של אותה האות ועם פרמטרים אחרים, ניתן לראות בתוכנה את התמונה הבאה:

אפשר לראות שאיפה שקודם היה רעש מימין למופע של האות, עכשיו מופיעה אותה האות עצמה, ואם כן, הרעש הוא לא באמת רעש, אלא מופעים נוספים של אותה האות שלא התקבלו במדויק בגלל ההקלטה הקודמת או הפרמטרים הקודמים. אותו הדבר ניכר גם בתמונה הבאה, שהתקבלה בעזרת הקלטה שונה ופרמטרים שונים:

בתמונה הזאת אפשר לראות שאיפה שהיה בהתחלה רעש מתחת ומימין למופע של האות, מופיעה האות מ"ם סופית. מי שחד הבחנה יכול לראות שמעל ומתחת למופע המסומן של המ"ם הסופית, יש מופעים נוספים, לא כל כך מדויקים, של מ"ם סופית. לאחר עבודה רבה עם התוכנה, אפשר לשים לב שאין בגרף אפילו קו אחד מיותר, ועם ההקלטה הנכונה ועם הפרמטרים הנכונים, כל קו הופך להיות חלק מאותה האות ששמה נאמר בהקלטה. ליתר המחשה, בעזרת הקלטה אחרת ופרמטרים אחרים ניתן לקבל את הגרף הבא:

בתמונה הזאת כבר ניכר ממש שיש המון מופעים של מ"ם סופית בגרף עוצמות התדרים של המלה מ"ם. במהלך כל העבודה על מציאת מופעים יפים של האותיות, פעם אחת לא התקבלו גרפים דומים לאלו עבור הקלטה של שם של אות אחרת מלבד השם של מ"ם. והנה עוד דוגמא לגרף ובו הרבה מופעים של האות, והפעם האות היא כ"ף רגילה:

בניגוד למקרים שהראינו עד כה, בהם המופעים של האות מופיעים בגרף זה לצד זה או זה מעל זה, לפעמים המופעים הם ממש אחד בתוך השני. למשל, הגרף הבא הוא תוצאה של המלה אל"ף (התמונה הימינית היא טבעית מהתוכנה, ובשניה האות מסומנת באדום):

בתמונה הלא מסומנת צריך לא מעט דמיון כדי לראות שמדובר באל"ף. גם בתמונה המסומנת ניכר שיש הרבה בלאגן וצבע שלא שייך לאות, ובלתי ניתן לגזור תמונה מלבנית של מופע יחיד של האות שניתן יהיה לזהותו, ולהשתמש בו במשפטים קריאים. עם זאת, ניכר שאפילו אם מאוד מתאמצים, אי אפשר לראות בתמונה את האות בי"ת או האות ע"ין, אפילו עם סימון אדום לא מלבני כמו שסימנו. במקרה האידיאלי, עם שינוי הפרמטרים הבלאגן היה נעלם, ורק המופע של האות המסומנת היה נשאר. אולם, המקרה הוא לא אידיאלי, וכאשר משתמשים באותה הקלטה ומשנים את הפרמטרים של הפילטר (min,max) כדי להראות פחות עוצמות, מתקבל הגרף הבא:

בתמונה הזאת רואים שהמופע הקודם של האות לא נשאר המופע היחיד בתמונה, ואף הרגל השמאלית של האל"ף הקודמת לגמרי נעלמה. עם זאת, מתגלה שחלק מהגרף שהיה קודם רעש לא רצוי, הוא בעצם חלק ממופע יותר קטן שנמצא בתוך המופע הגדול. במקרה הזה המופע לא מבודד לגמרי, אבל בהחלט אפשר לגזור תמונה מלבנית של האות מתוך הגרף הזה, כמו שרואים מהמלבן האדום בתמונה.

בניגוד לאותיות מ"ם, מ"ם סופית ואל"ף, יש מקרים בהם אפשר ממש לקבל מופע ברור וכמעט מבודד של האות. למשל, בגרף הבא רואים מופע ברור של האות דל"ת (עם רק מעט רעש מעל האות ומשמאלה):

וזה המצב גם עם האות קו"ף:

באות עי"ן אפשר למצוא את הדבר המעניין הבא:

אפשר לראות בתמונה שמעל העי"ן יש קו שנראה לכאורה מיותר. אולם, ניתן לראות שיש התחלה מסוימת של האות עין מעל הקו הזה, שהוא הבסיס שלה. בנוסף, כמו שכבר אמרנו, אחד מהמאפיינים של אלגוריתם ה-STFT שבו התוכנה משתמשת הוא שהחלק העליון של הגרף הוא תמיד מראה אנכית של החלק התחתון, כך שמה שמופיע בחלק התחתון מופיע הפוך בחלק העליון. מה שראינו קודם זה את החלק התחתון של הגרף, וכשמסתכלים על החלק העליון, מגלים שהקו הזה הוא לא רק בסיס לעין בחלק התחתון, אלא גם בעליון:

וכך נראית אותה העי"ן שמופיעה בחלק העליון כשגוזרים תמונה מלבנית שלה:

ומשהו שמעניין במיוחד באות עי"ן הוא שאם משתמשים בפרמטרים מסוימים בפילטר לצביעה בכחול, ובפרמטרים אחרים לצביעה בירוק (עוצמות יותר חלשות לכחול ויותר חזקות לירוק) אפשר לקבל את הגרף הבא (מוצג הגרף המלא, ולא רק אחד החצאים):

וכאן האותיות מסומנות:

המופע הירוק הוא לא כל כך מדויק כמו שקל לשים לב, והמופע שבחלק העליון של החצי התחתון הוא רק חלקי. אך לעומתם, המופע שבמרכז החצי התחתון וזה שבחצי העליון הם ממש האות עי"ן, ואפשר אפילו להשתמש בהם במשפטים ויהיה קל לזהות אותם. מה שברור הוא שאכן מדובר באות עי"ן.

כמו שכבר אמרנו, את רוב התמונות שהראינו ושנראה אפשר לשחזר בתוך התוכנה, וכולם יכולים להוריד אותה ולראות בעצמם שהגרף אכן נראה כך. ומי שיש לו Visual Studio 2013 ויודע לקרוא קוד בC#, יכול לראות שהקוד עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות ולראות את התמונות בתוך התוכנה על ידי הרצת הקוד שעושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות.

ב100% מהמקרים בהם יש לאות שם עם 2 הברות, האות מתקבלת בעקבות השילוב בין 2 ההברות (ולפעמים גם בעקבות כל אחת בנפרד, אבל בשום שם של אות אין סתירה כך שבעקבות ההברה הראשונה רואים אות מסוימת ובעקבות השניה אחרת). ואכן, מי שיסתכל על האותיות בתוכנה יראה שיש אותיות שהתקבלו באמצע הגרף, כאשר החלק הימני שלהן מתאים לעוצמות התדרים של ההברה הראשונה, והחלק השמאלי שלהן מתאים לעוצמות התדרים של ההברה השניה.

לדוגמא, ה"יד" הימנית ותחילת הבסיס של האות צד"י שראינו לעיל מתקבלים מההברה "צה", ושאר הבסיס וה"יד" השמאלית מתקבלים מההברה "די". בשביל להמחיש העניין, להלן שתי תמונות, האחת מתקבלת מהקלטה רגילה של האות צד"י, והשניה מתקבלת מאותה הקלטה בדיוק, אלא שההקלטה נערכה והסוף של ההברה "צה" הוחלף לשקט (כך שההקלטה נשמעת כך: צה... די, במקום צדי). שימו לב לפס השחור האנכי שנמצא בדיוק איפה שהיה החיבור שבין ה"יד" הימנית לגוף האות, שנוצר בעקבות אותה עריכה, מה שמוכיח שהחלק הימני של האות מתקבל מההברה "צה" והשמאלי מההברה "די":

אגב, כדי למנוע בלבול יש לומר שהמשפטים שמופיעים בפרק זה אינם תוצאה של אמירת המשפט, אלא הרכבה של התמונות של האותיות בפוטושופ והשמתן אחת ליד השניה, אך צורת כל האותיות נשמרה, והמניפולציה שנעשתה בפוטושופ היא הקטנה\הגדלה של האותיות כדי שהגודל יהיה אחיד, וסיבוב אותיות שנוצרו בזוית כמו צד"י למשל, וכל אחד יוכל לראות בעצמו שצורת האותיות נשמרה על ידי השוואת האותיות במשפטים לתמונות של האותיות.

כל התוצאות של התוכנה התקבלו על ידי הגיית המלים כמנהג העדה העיראקית, מלבד הבי"ת הרפויה שנקראה כמנהג אשכנז וכמו השפה המדוברת היום (שנשמעת כמו האות V). מי שמעוניין בהסבר על ההגיה שעבדה יפה עם התוכנה יכול לעיין פה.

מי שמתקשה להאמין לכל הסיפור מוזמן לנסות למצוא מופע של האות אל"ף, עם התוכנה, שיותר דומה לאל"ף האשורית מזה שראינו לעיל באמצעות שם של אות אחרת (ובתנאי שהוגה את השם כמו שצריך). או כל אות אחרת חוץ מאל"ף. וכמובן לפרסם את ההקלטה והפרמטרים.

ומי שרוצה לראות איך התוכנה נראית מבלי להוריד אותה, מוזמן לצפות בסרטון הזה ביוטיוב. ומי שרוצה לראות הדגמה חיה של איך מקליטים את המלה "שין" ומקבלים צורה של "ש" בתוכנה כמה פעמים ברצף, ובאותה הזדמנות לראות שאי אפשר לגזור משם תמונה של מה שרוצים כי מה שיש שם זה דווקא שי"ן, מוזמן לצפות בסרטון הזה ביוטיוב. והסרטון הזה מציג באופן חי את מציאת האות גימ"ל מספר פעמים ברצף.

אשרי העם שככה לו


הטיעון

1.יש התאמה מלאה בין שמות האותיות לצורות בגרף עוצמות התדרים. גם אם במקרה בו מופיע משהו שדומה, למשל, לנו"ן כאשר נאמר בי"ת, ניכר שהנו"ן מופיעה פעם אחת בגרף והבי"ת מופיעה עשרות פעמים, ואף במקרה כזה, תמיד, הצוואר של הנו"ן יהיה ישר, בעוד שהצוואר של הנו"ן הוא באלכסון שמאלה. ועוד, במקרה כזה, הראש של הנו"ן לא יבלוט ימינה מהצוואר כמו שהוא אמור לבלוט. נו"ן מדוייקת מופיעה רק כשאומרים נו"ן. ואפשר אולי לגזור משהו שדומה לאות כ"ף כשאומרים בי"ת, אבל היא לא יוצאת מעוגלת כמו שהיא אמורה להיות. ומ"ם סופית מדוייקת אי אפשר למצוא כשאומרים סמ"ך, וההבדל בין הרי"ש לדל"ת ניכר, ובשום פעם לא נצפתה ת"ף אלא רק כשנאמר ת"ף, וכן לגבי פ"י ופ"י סופית, הן מופיעות רק כשאומרים פ"י. וכן לגבי כל האותיות. והאותיות הלטיניות לא מופיעות בכלל באמירת שמות האותיות העבריות (וגם לא כשאומרים את שמותן), חוץ מאלה ש"תופסות טרמפ" על האותיות העבריות, כך אות לטינית יכולה להופיע כשנאמר שם של אות עברית שדומה לה.

בנוסף, נערך ניסוי קטן ובו קיבלו משתתפי הניסוי דף אינטרנט ובו תמונות ממוספרות של האותיות מסודרות בסדר אקראי (כולל סופיות), ונתבקשו לזהות עבור כל מספר, איזו אות מופיעה שם. הניסוי היה מאוד קטן, והשתתפו בו רק 15 אנשים, אבל בשביל לזהות אותיות שכל אחד מכיר זה אמור להספיק. התוצאה היא ש13 מתוך 15 המשתתפים (86%) זיהו נכונה את כל ה27 אותיות, עם ממוצע של 25.8.

בנוסף, במהלך הפרק מופיעים משפטים שחוברו מהאותיות שאנשים מצליחים לקרוא, בדרך כלל בקלות.

נזכיר שהאותיות נגזרות מהגרף בצורה מלבנית, ונגדיר את העניין באופן יותר פורמלי:

א. עבור כל אות X, קיים גודל חלון win (פרמטר הכרחי לאלגוריתם), וקיים טווח עוצמות min,max (ערכי הפילטר), וקיים טווח תדרים fmin,fmax (מבטא את גובה המלבן ומיקומו ביחס לציר Y), וקיים טווח דגימות tmin,tmax (מבטא את רוחב המלבן ומיקומו ביחס לציר X), כך שבגרף עוצמות התדרים של השם של אות X, בטווחים הנ"ל, יש מופע שבני אדם יכולים לזהות של האות X. בנוסף, קיימים כמה טווחים כאלה עבור כל אות X.

ב. עבור כל זוג אותיות X,Y, כך ש-Y שונה מ-X, לא קיימים הטווחים הנ"ל שעבורם יש בגרף התדרים של השם של האות Y מופע של האות X, כך שאותו מופע הוא יותר מדוייק מכל מופע של האות X שאפשר לייצר בגרף התדרים של השם של האות X. בנוסף, אם קיימים טווחים שיראו משהו דומה לאות X בהינתן הקלטה של השם של האות Y, הם רק מעטים אם בכלל, בתנאי שאינם חלק ממופע של האות Y עצמה (אם, למשל, חותכים רק חלק מהבי"ת אפשר להישאר עם וא"ו, אבל זה לא באמת וא"ו אלא רק חלק מבי"ת. לכן, זה שאפשר בכל מופע של האות בי"ת לחתוך משהו שדומה לאות וא"ו לא אומר שהמלה בי"ת מציירת את האות וא"ו).

את טענה א התמונות של האותיות לעיל מוכיחות. את טענה ב אי אפשר להוכיח, כי היא לא טענה מתמטית אלא אמפירית, וטוענת אי קיום של משהו, והדרך היחידה להוכיח אותה היא לנסות מספיק פעמים לייצר מופע של אות מסוימת על ידי הקלטה של שם של אות אחרת ללא הצלחה עד לייאוש. את התוכנה פרסמנו וכל אחד יכול להשתמש בה ולהוכיח את טענה ב לעצמו.

2. כדי לדעת אם משהו יכול לקרות במקרה, מבחינה מתמטית, בודקים את ההסתברות שלו. אם מספיק אנשים ימלאו מספיק טפסי לוטו, יש סיכוי סביר שאחד מהם יזכה. אם רק בן אדם אחד ימלא טופס לוטו, יש סיכוי אפסי שהוא יזכה. יש גם סיכוי אפסי שאותו בן אדם יזכה בלוטו כמה פעמים ברציפות, ואכן, אם זה יקרה, האדם הזה כנראה לא יהיה עשיר אלא ישב בכלא על רמאות, כי אף אחד לא יאמין שזה קרה במקרה. ואותו דבר נכון לגבי שחקן פוקר שיחלק את הקלפים ויקבל כמה פעמים ברצף רויאל פלאש - במקרה הטוב הוא יסולק מהמשחק.

וכן אם שומעים פסנתר מנגן מנגינה לא יפה וצורמת לאוזן, יתכן שחתול מהלך על פסנתר ומנגן אותה בטעות, כי אם חתול ילך על פסנתר, רוב הסיכויים שתצא מנגינה לא יפה. לעומת זאת, אין אדם שפוי שיאמין שחתול מהלך על פסנתר אם הוא שומע סימפוניה של בטהובן, כי הסיכוי שהחתול ינגן בטעות מנגינה מוכרת, ובכלל יפה, הוא מגוחך. אם שומעים מנגינה יפה, בודאות מישהו מנגן אותה (או ניגן אותה והקליט את המנגינה).

וכן אין שום הוכחה מתמטית לזה שיש כוח משיכה. הסיבה היחידה שיודעים שכדור הארץ מושך אליו חפצים היא שכל חפץ כבד שנעזב נופל לארץ. באופן תאורטי, יתכן שכל פעם שחפץ נעזב יש סיכוי של חצי שהוא ירחף באויר וסיכוי של חצי שיפול, אבל אז יש סיכוי אפסי שכל החפצים יפלו, וכולם עד היום נפלו. לכן, כל אדם רציונלי מאמין בצדק שיש חוק טבע שלפיו כדור הארץ מושך אליו חפצים, והנפילה שלהם היא לא מקרית. גם תאוריית היחסות הכללית של איינשטיין לא מוכחת מתמטית, והסיבה היחידה שיודעים שהטבע מתנהג על פי הנוסחאות של איינשטיין היא שביצעו ניסויים וגילו שאפשר לחזות מה יקרה על פי הנוסחאות. באופן תאורטי, יתכן שהטבע מתנהג על פי הנוסחאות האלה בהסתברות מאוד נמוכה או בתנאים מאוד מסוימים ובשאר המקרים מתנהג אחרת, ובמקרה התמזל מזלם של כל המדענים שביצעו את הניסויים ודווקא אז הטבע התנהג כך. אבל הסיכוי שזה מה שקרה הוא אפסי, ולכן, כולם כולל כולם יודעים שהתאוריה נכונה. ובקיצור, ההסתברות היא הבסיס לכל המדע האמפירי, ובפרט לכל חוקי הפיזיקה והכימיה וכו'.

השורה התוחתונה היא שאם קרה משהו שיש הסתברות אפסית שיקרה במקרה, זה בדיוק אומר שהוא לא קרה במקרה.

3. בהינתן שמות האותיות וצורות האותיות, הסיכוי שתהיה ביניהן התאמה מלאה בגרף עוצמות התדרים במקרה (כך שכל שם של אות יוצר ציור של הצורה של אותה האות) הוא 1 ל22 עצרת. ובהינתן שיש התאמה, הסיכוי שתהינה בכתב של השפה, במקרה, 5 אותיות מיוחדות שיש להן 2 צורות (רגילה וסופית), והן בדיוק האותיות היחידות שגם בגרף עוצמות התדרים השם שלהן מצייר 2 צורות שונות וניכרות, הוא כמספר הדרכים לבחור 5 אותיות מתוך 22 ללא חשיבות לסדר. אם כן, הסיכוי שתהיה התאמה בין שמות האותיות לצורתן בגרף המדובר, וגם תהיינה 5 אותיות סופיות דווקא עבור שמות האותיות שיוצרות 2 צורות שונות וניכרות הוא:

1/(22! * 22!/(17!*5!)) < 10^-25

כדי להמחיש עוד עד כמה הסיכוי הזה קטן, אפשר להזכיר שלפי תאוריית המפץ הגדול, היקום נברא לפני כ13.8 מליארד שנה. לפי זה, עברו מאז בריאת היקום פחות מ10 בחזקת 18 שניות. לכן, בהינתן רשימת שמות האותיות וצורתן, אפילו אם כל שניה מאז בריאת היקום ועד עכשיו מישהו היה מנסה ליצור התאמה בין השמות לצורות של האותיות ולבחור לאילו 5 אותיות לשייך אותיות סופיות, הסיכוי היה קטן מ1 ל10 בחזקת 7 (קטן מ1 ל10 מליון) שעד עכשיו אחד מהם היה מצליח במקרה, וזה סיכוי מגוחך (כלומר, אפילו כך, כמעט בטוח שכל הניסיונות היו נכשלים).

ועוד דוגמא להמחשה. הסיכוי של אדם למות מפגיעת ברק הוא הרבה הרבה הרבה יותר גבוה מהסיכוי שההתאמה הזאת תיווצר במקרה (לפי BBC הוא 1 ל300 אלף, והוא גבוה יותר מפי 10 בחזקת 19 מהסיכוי שחישבנו), ועדיין ה-BBC קורא לסיכוי למות מברק "extremely unlikely".

והחישוב שחישבנו הוא מאוד מאוד נדיב. בהינתן שמות האותיות, אם הצורה של אחת האותיות הייתה, למשל, A, אז הסיכוי היה אפס לקבל התאמה בין שמות האותיות לצורתן (זה היה בלתי אפשרי). בדומה, נראה בהמשך שיש מלים שלא מציירות שום אות, ולכן, בהינתן צורות האותיות, אם אחת מאותן מלים שלא מציירות שום אות הייתה משמשת כשם של אחת האותיות, גם אז הסיכוי להתאמה היה אפס (זה היה בלתי אפשרי). לא ניתן לחשב במדוייק את הסיכוי להתאמה מבלי להניח רשימה מסוימת של שמות לאותיות או צורות, אבל ברור לכל בר דעת שהסיכוי האמיתי הוא עוד יותר מגוחך, וקטן בהרבה מהסיכוי שחישבנו.

אגב, החישוב הזה נכון לכל התאמה ניכרת שהייתה נמצאת בין שמות האותיות לצורתן, ולאו דווקא זו שהגדרנו לעיל. והחישוב הזה לא מושפע כלל מאיך מלים אחרות שאינן שמות של אותיות נראות בגרף עוצמות התדרים. והסיכוי כל כך אפסי שאפילו אם הייתה התאמה בפחות אותיות ולא בכולן, הטיעון עדיין היה תקף.

4. לכן, מוכח הסתברותית שזה לא קרה במקרה, ומי שיצר התאמה בין השמות של האותיות לבין הצורה שלהן ידע איך נראה גרף עוצמות התדרים של גלי הקול עבור שמות האותיות (ברגע שמשהו נעשה במכוון ובידיעה, ההסתברות המקרית לא רלוונטית. כך, למשל, הסיכוי שמכונת כביסה תיווצר במקרה הוא מגוחך, אבל בגלל שאנשים בונים אותה במתכוון, מכונות כביסה ממשיכות להיווצר).

5. כדי שבן אדם ידע על גרף עוצמות התדרים של גלי הקול דרוש מיקרופון שיקלוט את גלי הקול, כרטיס קול שידגום את המקרופון ומחשב שיריץ את אלגוריתם ה-STFT (או אלגוריתם אחר שעושה את אותה הפעולה). אי אפשר אחרת. ומי שחושב שאולי אפשר לראות איך נראים גלי הקול אם יש ערפל כבד או בחול או במים או משהו כזה, טועה, כי גלי הקול לא נראים כמו הגרף הזה, העוצמות של התדרים שלהם נראים כך. ואין שום דרך פיזיקלית לראות את הגרף הזה בשום מקום בכל היקום בלי מחשב.

6. לאנשים, עד ללפני כמה עשרות שנים, לא היו את האמצעים לייצר את הגרף הזה. ולא, אי אפשר להאמין שלאנשים פעם הייתה את הטכנולוגיה שיש לנו. ההיסטוריה מלמדת שאנחנו בשיא טכנולוגי של המין האנושי. מלבד זאת, הארכיאולוגים מוצאים עצמות וכלי חרס מלפני אלפי שנים, ואף אחד לא מצא, אפילו פעם אחת, מיקרופון, כרטיס קול או מעבד. וזמן הפירוק של עצמות גבוה בהרבה מזה של מתכות (ומי שלא מאמין, מוזמן לנסות למצוא תגלית אחת של מחשב עתיק).

7. תחילה יש לומר שלפי המסורת, אין שום קשר בין הכתב האשורי לעם הקדמון שנקרא אשור, ויש מחלוקת בקרב רבותינו (גמרא ירושלמית, מסכת מגילה פרק א הלכה ט) אם התורה שכתב משה רבינו נכתבה בכתב האשורי (דומה לכתב המרובע שאנחנו מכירים, והוא הכתב בתמונות לעיל) או בכתב עברי קדום שנקרא כתב רעץ. לפי הדעה שאומרת שמשה רבינו כתב את התורה בכתב רעץ, מי שהמציא את הכתב האשורי היה עזרא הסופר.

לפי ההיסטוריונים, השימוש בכתב המרובע החל בתחילת תקופת בית שני (תקופתו של עזרא הסופר). לפחות לפי ויקיפדיה, ההיסטוריונים גם סוברים שהכתב האשורי התפתח מהכתב הארמי, אבל לאור ההתאמה שראינו, ברור שהסברה הזאת הזויה ושגויה, כי הכתב האשורי לא יכול היה להתפתח במקרה מכתב אחר, אלא תוכנן בקפידה כדי ששמות האותיות יתאימו לצורתן.

בנוסף, נמצאות בימינו מגילות שמתאורכות ללפני יותר מאלפיים שנה הכתובות בכתב עברי מרובע (למשל מגילות ים המלח שלפחות חלק מהאותיות בהן אנחנו יכולים לזהות בקלות, כמו אל"ף, מ"ם ושי"ן על אף כל השנים שעברו עליהן).

על כל פנים, מי שיחפש יוכל למצוא ספרים הכתובים בכתב אשורי שנכתבו בתקופה שעדיין לא היו מחשבים. לכן, לפי כל הדעות, הכתב המרובע כבר היה בשימוש לפני שהיו מחשבים.

8. שמות האותיות מופיעות באינספור מקומות במדרשי חז"ל (ביניהם ספר הזוהר) שנכתבו לפני כאלפיים שנה (בתור דוגמא, השמות של חלק מהאותיות מופיעות בקטע מהזוהר שנקרא פתח אליהו), ובאינספור ספרים אחרים שנכתבו לפני מאות רבות של שנים.

מי שיודע אפילו מעט היסטוריה, לא יעלה על דעתו ששמות האותיות הומצאו לפני כמה עשרות בודדות של שנים, בתקופה שכבר היו מחשבים.

9. משום שהכתב האשורי הומצא בתקופה בה לא היו לאנשים מחשבים, וכן שמות האותיות, ומשום שיש התאמה מלאה בין שמות האותיות לצורתן שאפשר להגיע אליה (באופן פיזי) רק באמצעות מחשב, מוכח שממציא הכתב האשורי לא היה בן אדם.

10. כבר תיקנו את הוכחת איבן סינה, שמוכיחה לוגית את מציאות השם, בפרקים ב-ג, כך שהפרצה הקטנה שההוכחה השאירה, דרכה נדחקו כל האתאיסטים, נסתמה. אז הוכחנו בפרקים ד-ו את מציאות ה' בהוכחה לוגית טהורה נוספת, והוכחנו שאינו פועל מתוך הכרח (כמו שהשמש מחממת) אלא מתוך רצון (לעומת השמש שלא יכולה לבחור לא לחמם). בפרק ז הוכחנו מתמטית שיש לזמן התחלה, וברור מי היחיד שיכול להתחיל את הזמן. בפרק ח הצגנו את ההוכחה האמפירית שהוכיחו הפיזיקאים, והיא שהטבע מהונדס בקפידה לחיים, כך שאם משהו היה אפילו מעט שונה בטבע (או בתנאים ההתחלתיים של המפץ הגדול), לא היו יכולים להיות חיים בשום מקום בכל היקום, וברור מי היחיד שיכול היה להנדס את הטבע.

בהנחה שהישויות היחידות שיכלו להתאים בין הכתב העברי לבין שמות האותיות הן אנשים וה', ואנשים לא יכלו לעשות את זה בתקופה בה זה נעשה, מוכחת בדרך נוספת מציאות ה' בתור היחיד שיכול היה להמציא את הכתב האשורי (או לפחות להתאים לאותיות את שמותיהן).

11. זאת עובדה שהכתב האשורי היגיע איכשהו לבני אדם, ובכל בית כנסת בעולם יש לפחות ספר תורה אחד שמוכיח את זה, וגם כל התפילין, מזוזות ומגילות מוכיחות את זה חד משמעית, וכן כל ספר מודפס שכתוב בכתב האשורי. וכן התמונות לעיל של הכתב האשורי מוכיחות את זה. וכן זו עובדה ששמות האותיות והתאמתן לצורות היגיעו איכשהו לבני אדם, וכל ילד שסיים בהצלחה כיתה א' יכול להעיד על כך.

12. גם ההוכחות הקודמות, כמו הנוכחית, כבר מוכיחות את ההשגחה, ולא רק את מציאות ה' בתור בורא העולם, כמו שכבר הסברנו (הוכחנו לוגית שה' לא פועל מתוך הכרח אלא מרצון, בריאת העולם מצביעה על השגחה, והנדסת הטבע מוכיחה את ההשגחה גם כן). וכמו ההוכחה מהאותיות, גם מההוכחה הלוגית אין שום דרך רציונלית לברוח, כי לא להאמין במה שמוכח לוגית זה בדיוק אומר לכפור בלוגיקה, ולכן בכל המתמטיקה המתבססת על הלוגיקה, ולכן בכל המדעים המתבססים על המתמטיקה, וזה כבר עובר את גבול האי-רציונלית ונכנס אל תחום השיגעון. וגם לכפור בהנחה היחידה של ההוכחה הלוגית - עיקרון הסיבה המספיקה - זו אינה אפשרות רציונלית, כי גם זה אומר לכפור בכל המדעים. גם מההוכחה המתמטית שיש התחלה לעולם אין איך לברוח מאותה הסיבה. להוכחה האמפירית יש יתרון קל על שאר ההוכחות, והוא שמי שהוכיח אותה הם המדענים האתאיסטים הגדולים ביותר, ועד היום הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם בגלל מה שהם גילו, וגם ממנה אין שום דרך רציונלית לברוח כמו שהוכחנו.

עם זאת, יש להוכחה מהאותיות יתרון מאוד מאוד משמעותי על ההוכחות הקודמות. מזה שה' המציא את הכתב האשורי (או לפחות את ההתאמה של שמות האותיות לכתב), ומזה שהכתב האשורי ושמות האותיות היגיעו לבני אדם, מוכח שה' לימד לפחות את אחד מבני האדם את הכתב האשורי ואת שמות האותיות, וזה בדיוק מוכיח את הנבואה. וזה החידוש הגדול ביחס להוכחות הקודמות.

13. בהמשך הפרק נראה שהפלא לא מסתיים בכתב האשורי, ובפרקים הבאים נוכיח את מציאות ה' והנבואה בהוכחה היסטורית, בה נוכיח גם את אמיתות התורה ומסורת ישראל, כך שלא ישאר למי שכופר שום משענת להיאחז בה.

14. כבר הצגנו והסברנו באריכות בפרק ח את ההוכחה המדעית לזה שהטבע מהונדס, שהתקבלה בעקבות תגליות מדעיות מהתקופה האחרונה שאם משהו היה מעט שונה בחוקי הטבע או בתנאים ההתחלתיים של היקום לפי תאוריית המפץ הגדול לא היו יכולים להיות חיים בשום מקום בכל היקום. המסקנה המתבקשת היא אחת - המציאות מלמדת והשכל מחייב שכשמשהו מהונדס, יש מהנדס שהינדס אותו... ומי כבר יכול להנדס את הטבע?

הסברנו גם איך האתאיסטים מבין המדענים שנבהלו מאוד מהמסקנה חשבו שהם מצאו פתח מילוט - אם יש המון יקומים מקבילים שבכל אחד יש חוקי טבע שונים, אז אפילו אם יש סיכוי אפסי שיהיו חיים ביקום בודד, אולי יש סיכוי סביר שיהיו חיים באחד מהם, ובאופן טבעי, אנחנו נחיה דווקא ביקום שהתמזל מזלו. כבר הפרכנו את פתח המילוט הזה, מפני שגם הם מודים שאין שום ראיה שיש עוד יקומים מלבד היקום שלנו, מה שהופך את האמונה ברבי יקומים לאמונה עיוורת ואת התאוריה לאגדה. ואפילו אם יש עוד יקומים, אין שום ראיה שחוקי הטבע בהם שונים. ולא רק שאין שום ראיה לזה אלא שגם הם מודים שבלתי אפשרי למצוא ראיה לזה גם בעתיד, מה שלפי מבחן פופר הופך את האמונה בהרבה יקומים ללא מדעית. וגם מפני שאפילו אם יש עוד יקומים עם חוקי טבע שונים זה לא מבטל את הצורך של מהנדס, אלא רק אומר שהמהנדס הינדס הרבה יקומים ולא יקום בודד.

בניגוד להוכחה מהנדסת הטבע, לגביה פתח המילוט לא עוזר לאף אחד להימלט מהמסקנה שיש מהנדס שהינדס את הטבע אבל הוא לפחות רלוונטי, כלומר, בהסתכלות שטחית אפשר איכשהו לחשוב שהוא כן עוזר, לגבי ההוכחה הזאת פתח המילוט הפתטי הזה אפילו לא רלוונטי. והנה, השכל מנצח שוב, ויש עוד הוכחה שלא משאירה שום מקום לאתאיזם בקרב בני האדם (לפחות לא בקרב השפויים שבהם).

כדי להמחיש עוד מעט את הנקודה, נבדוק איך נראה גרף התדרים של המלה "אוו" (Ow), שהיא השם של האות הלטינית O שאמורה להיות דומה לאות סמ"ך:

ברור לכל מי שיש לו חוש ראיה, שמי שנתן לאות "ס" את השם סמ"ך ידע מה הוא עושה, ולמי שנתן את השם "אוו" לאות O לא היה מושג, ויצא לו בכלל צורה של למ"ד שלא דומה בכלל ל-O.

וצריך להבהיר משהו למי שעולה בדעתו שזה שגם אותיות לטיניות מציירות אותיות בעברית מחליש את ההוכחה. תחילה, יש לומר שזה שעוד מלים חוץ משמות של אותיות מציירות אותיות בגרף עוצמות התדרים לא מגדיל כלל את הסיכוי למצוא התאמה בין שמות האותיות לצורותיהן (ההתאמה תלויה רק במה ששמות האותיות מציירים, ולא במה שמלים אחרות מציירות).

ובנוסף, אם בגרף עוצמות התדרים של גלי הקול, באופן כללי, נוצרות צורות כמו האותיות בעברית, לפחות כשמשתמשים בעיצורים ותנועות של עברית (והעיצור של W הוא חלק מהעיצורים בעברית, כי כך אמורה להישמע האות וא"ו ולא כמו שהוגים אותה בשפה המדוברת), אפילו אם המלה הנאמרת אינה שם של אות בעברית ואולי בכלל לא בעברית, זה הופך את האותיות העבריות למדהימות ביותר, וזו ראיה שממציא הכתב האשורי לא רק התאים את צורת האותיות לשמות האותיות, אלא התאים את צורת האותיות להתנהגות הכללית של התדרים של גלי הקול כשבני אדם מדברים בעברית. לכן, התופעה של הופעת צורות האותיות בגרף לא רק בשמות של האותיות מחזקת את ההוכחה, ובטח לא מחלישה אותה. אגב, לפי הקבלה, כנראה שהדיבור של בני אדם הותאם לצורת האותיות ולא ההפך.

ונסיים בהמחשה קטנה מטיעון שפיכת הדיו. הטיעון המקורי בנושא אומר שאם אדם שופך דיו על דף, בלתי סביר בעליל שייצא לו תמונה של משהו ספציפי, כמו תמונה מדוייקת של סוס וכד'. לכן, משום שיש סדר בטבע, הטבע לא נוצר במקרה (כמו שפיכת דיו אקראית) אלא הונדס בקפידה (כמו ציור מדוייק של צייר). בפרק ח הצגנו את הטיעון הזה בצורה הרבה יותר מדעית ומתמטית, על ידי הצגה של תגלית הפיזיקאים שהטבע מהונדס כך שאם משהו היה טיפה שונה בחוקי הטבע, לא היו יכולים להיות חיים בשום מקום וזמן ביקום. במקרה של האותיות, אפשר לחזור לטיעון שפיכת הדיו כדי להמחיש את הנקודה.

תארו לכם אדם שמתבקש לכתוב את כל הא-ב לפי הסדר על ידי שפיכת דיו. הוא צריך לשפוך דיו בעיניים עצומות, ובפעם הראשונה צריך שתצא לו דווקא האות אל"ף (צורה של א) איפשהו על הדף, ואפשר אפילו להניח שיש לו 10 נסיונות לעשות את זה. אז הוא מתבקש לשפוך דיו 10 פעמים נוספות ושתצא לו האות בי"ת באחת מהפעמים. וכן הלאה עבור כל האותיות, מלבד אותיות מנצפ"ך, עבורם הוא צריך שתצאנה לו 2 צורות - אחת של האות הרגילה ואחת של הסופית. בלתי סביר בעליל שהוא יצליח אפילו באחת האותיות, קל וחומר בכולן.

קודם חישבנו את הסיכוי שתצא התאמה, אבל אז הנחנו שהצורות היחידות האפשריות הן הצורות של האותיות, ורק צריך להתאים אותן לשמותיהן, וגם במקרה הפשוט הזה קיבלנו הסתברות בלתי אפשרית של 10 בחזקת מינוס 25. המקרה הזה של שפיכת דיו דומה יותר למציאות, כי אין שום הכרח שהמלה אל"ף תראה כמו אחת מהאותיות ובאותה מידה היה יכול להיות שתיראה כמו סוס למשל. לכן, מי שהמציא את צורת האותיות לא רק התאים את שמות האותיות לצורתן אלא עשה משהו הרבה יותר מדהים מזה, ובטוח לא עשה משהו ששקול ללשפוך דיו באופן אקראי על דף בעיניים עצומות. אולם, אם ממציא צורת האותיות לא ידע איך נראה גרף התדרים של גלי הקול, המצאת צורת האותיות הייתה שקולה בדיוק לשפיכה אקראית של דיו על דף בעיניים עצומות. לכן, עיני ממציא צורת האותיות ודאי לא היו עצומות, והוא ודאי ידע איך נראה גרף התדרים של גלי הקול. ומשום שהמצאת צורת האותיות הייתה בתקופה בה לבני אדם לא היו אמצעים טכנולוגיים לדעת איך נראה גרף התדרים של גלי הקול, ממציא צורת האותיות לא היה בן אדם.

שימו לב שהטיעון, כשמוצג כך, פוטר אותנו מהתעסקות עם פרמטרים ועם העובדה שאפשר לקבל צורות שונות כשמשחקים איתם. מפני שבמקרה של שפיכת דיו, אפילו אם הדף דיי גדול (נניח קיר שלם), עדיין בלתי סביר בעליל שבשפיכה אקראית של דיו תצא דווקא הצורה של האות אל"ף, או כל אות אחרת, ובטח שבלתי סביר שזה יקרה 22 פעמים ברצף דווקא בסדר הנכון (שפיכה ראשונה אל"ף, בשניה בי"ת וכו') כאשר ב5 מתוך הפעמים תתקבלנה 2 צורות ספיציפיות (צורה רגילה וסופית). ועניין הפרמטרים בדיוק שקול לשפיכת דיו על דף גדול (כמו קיר שלם), כך שבמקום כלשהו על הקיר מופיעה האות.

וזה שהאות לא מתקבלת תמיד בניסיון אחד בא לידי ביטוי בזה שלשופך הדיו יש 10 נסיונות לכל אות, כך שרק באחת מהפעמים האות צריכה להתקבל במקרה. וגם זה בלתי אפשרי. וכל אחד יכול לנסות בעצמו, כך שייקח דפים וישפוך מים 10 פעמים, כל פעם על דף אחר, ויראה אם באחת הפעמים התקבלה צורה של אל"ף איפשהו על הדף, ולעשות את זה 22 פעמים ברצף לפי הסדר ולקבל גם את האותיות הסופיות. מי שינסה את זה ודאי יגלה שזה בלתי אפשרי ואפילו אי אפשר להגיע קרוב לתוצאה הרצויה. ומי שירצה יראה את הסרטונים לעיל שמדגימים איך אפשר למצוא את האותיות בגרף, ויבין שזה מתבצע דיי בקלות, כך ש"הדף" (גודל הגרף מוכפל בערכי הפרמטרים השונים שמנסים, כך שאם הגרף בגודל S וצריך לנסות k קבוצות שונות של ערכי הפמטרים, אז גדול ה"דף" הוא k*X) לא עד כדי כך גדול, וברוב הפעמים זה מצליח בפחות מ10 נסיונות (הקלטות שונות של שם האות).

עד כאן אפשר היה לחשוב שה' התאים בין שמות האותיות לצורתן כדי לפקוח את עיני הציבור ולבער את האתאיזם מהעולם אחת ולתמיד. עם זאת, נראה בהמשך שיש ראיות חזקות שיש לאותיות העבריות משמעות יותר עמוקה מרק ביעור האתאיזם. אין להתייחס להמשך הפרק כאל המשך הוכחת מציאות ה' והנבואה, כי את זה כבר הוכחנו, אלא כהוכחה שיש לגרף המדובר בכלל ולצורת האותיות בפרט משמעות יותר עמוקה מסתם כתב שמאפשר לבני אדם לתעד ידע על ניירות ומגילות, וכן כהוכחה שפסוקים מסוימים בתנ"ך ובתפילות מסוימות יכלו היו להיכתב רק על ידי מי שידע את המשמעות העמוקה של האותיות, או בעקבות נבואה.

נשארה שאלה פתוחה - "למה ה' התאים בין שמות האותיות לצורתן, ואפילו אם יש משמעות לגרף הזה, למה הוא נתן בו משמעות?". זו שאלה טובה. מחובתינו לנסות כמיטב יכולתינו לענות עליה, ואולי למקובלים הגדולים יש תשובה. לי, הכותב, כרגע אין מושג.

סיכום:

1. זאת עובדה אמפירית, שהוכחה בניסוי וכל אחד יכול לראות שנכונה בעצמו, שיש התאמה בין שמות האותיות לצורתן בגרף עוצמות התדרים.

2. זאת עובדה מתמטית-הסתברותית שמי שיצר את ההתאמה הזאת, עשה זאת במתכוון.

3. זאת עובדה פיזיקאלית שבני אדם לא יכלו ליצור את ההתאמה הזאת ללא מחשב.

4. זאת עובדה היסטורית-ארכיאולוגית שלבני אדם לא היו מחשבים בתקופה בה ההתאמה נוצרה (בתקופה בה הומצאו האותיות וניתנו להן שמות).

5. לכן, בני אדם לא יכלו ליצור את ההתאמה הזאת. ובהנחה שמי שיכול היה ליצור את ההתאמה הזאת היו בני אדם או ה', מוכח שה' יצר את ההתאמה הזאת ולימד אותה לבני אדם, ולימוד כזה נקרא בעברית נבואה.

הדרך היחידה של אדם רציונלי "לא להאמין" זה אם הוא כופר באחת העובדות האלה. לכפור בעובדות רק בגלל המסקנה אליה הן מובילות זה כמובן לא רציונלי, ולכן, אם אדם מצהיר שהוא כופר באחת העובדות, והוא רציונלי, חייבת להיות לו סיבה טובה לכפור בהן מלבד המסקנה המתקבלת מהעובדות. ובאמת, אין שום סיבה טובה לכפור באחת מהעובדות האלה.

מי שלא כופר באחת מהעובדות, לא יכול "לא להאמין". המלה אמונה מתייחסת למשהו שיש לגביו חוסר ודאות, ודבר מוכח הוא ודאי, ולכן אי אפשר להאמין או לא להאמין בו, אלא רק לדעת או לא לדעת שהוא נכון. ילד קטן שמעולם לא למד גאומטריה עלול לחשוב שאלכסון בריבוע יכול להיות קטן מהצלע שלו, אבל זאת לא באמת אמונה אלא טעות גמורה, כלומר, זה לא שהוא לא מאמין בגאומטריה אלא שהוא לא יודע. אותו דבר נכון לגבי אדם שיחשוב שאין בכלל גרביטציה, וחפצים עלולים לרחף באויר באותה מדה שהם עלולים ליפול. זה לא שאדם כזה לא מאמין, הוא פשוט לא יודע שעד היום הכל נפל, ושזה הופך את הגרביטציה לעובדה אמפירית, או במלים אחרות, מתמטית-הסתברותית (או שהוא פשוט לא שפוי בדעתו). מי שקרא את הפרק עד כאן, ובכלל את שאר המאמר, כבר יודע את מציאות ה', ולא יכול יותר לחשוב אחרת. ולא, זאת לא כפיה דתית, זו כפיה שכלית.

מלים

מסתבר שלא רק השמות של האותיות מציירות את הצורות של האותיות בגרף התדרים, אלא גם מלים אחרות בשפה העברית נותנות את אותה התוצאה. למשל, זו תמונה שמתקבלת מגרף עוצמות התדרים של שם אדנות (א-ד-נ-י):

וכמו עם שמות האותיות, גם במקרה של מלים האות שמופיעה מופיעה יותר מפעם אחת. כך למשל, התמונה הימנית היא של האות ה"י שמתקבלת משם אדנות (עם פרמטרים אחרים מאלו שייצרו את התמונה הקודמת), ובפינה הימנית העליונה שלה מסתתר לו מופע קטן של האות ה"י, שנגזר ומופיע בנפרד בתמונה השמאלית:

ניתן לראות שאלו אינם מופעים סתמיים של צורות שדומות לה"י, הרי יש להם אפילו תג מעל הקצה השמאלי של הראש, כמו שצריך להיות להן בכתב האשורי.

וזו האות של המלה "ירושלים":

וכמו עם שם אדנות, גם עבור "ירושלים" אפשר למצוא ה"י גדולה שבפינה הימנית העליונה שלה יש ה"י קטנה:

וזו האות של המלה "ציון":

ולא, לא כל המלים מציירות את האות ה"י. למשל, זו האות של "שבת":

וזו האות של המלה "קודש" (הראש הראשון נוצר בעקבות האות קו"ף, השני בעקבות הדל"ת הרפויה, והשלישי בעקבות השי"ן שבסוף):

נכון להיום, כל המלים שנבדקו ציירו אותיות, מלבד מלים מאוד ספציפיות ומיוחדות עליהן נספר בהמשך.

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך

Follow@RationalVictory
פסוקים

לכל פסוק בתנ"ך יש את טעמי המקרא שלו, שהם סוג של תוים מוזיקלים שקובעים לקורא בתנ"ך איך לשיר את המלים של הפסוק. כתוצאה מהטעמים, יש חלקים מסוימים במלים מסוימות שנאמרים באריכות רבה, וחלקים אחרים שנאמרים בקצרה. חלק מהטעמים, הנקראים טעמים מפסיקים, משמשים כמו פסיק, שמפריד חלקים שונים של אותו פסוק. לחלקים שונים בתנ"ך יש מנגינות שונות, ויש מנגינה מסוימת, לכל עדה, לקריאה בתורה (5 חומשי תורה), לקריאה בנביאים, לקריאה בכתובים, עם היוצאי מן הכלל בכתובים שהם איוב, משלי ותהילים, שלכל אחד מספרים אלו יש מנגינה מיוחדת משל עצמו.

מסתבר שכשקוראים פסוק עם הטעמים שלו, כל חלק בפסוק מצייר אות אחת, כאשר הטעמים המפסיקים (המשמשים כמו פסיק) מפרידים בין האותיות השונות. חשוב לומר שכמעט כל דבר שאומרים בעברית מראה אותיות בעברית, אז זו לא תכונה שמיוחדת דווקא לפסוקים בתנ"ך. עם זאת, יש תכונות מיוחדות לפחות לחלק מהפסוקים בתנ"ך כמו שנראה בהמשך.

לדוגמא, כך נראות האותיות בדברי הימים א א א, כשנאמר בטעמי הכתובים:

אדם שת:

אנוש:

וכך נראות האותיות בתהילים קמ"ה ט"ז, כשנאמר בטעמי תהילים:

פותח את ידיך:

ומשביע לכל חי רצון:

בדברים ו ד, כשנאמר בטעמי תורה, מופיע שם ה' עם ה"י נוספת בסוף:

שמע:

ישראל:

ה' אלוקינו:

ה':

אחד:

אגב, יש טעם של פסק אחרי שם ה' האחרון, ולכן מופיעות 5 אותיות (ה"י עבור ה' ועוד ה"י עבוד "אחד"). אבל אם קוראים את הפסוק ללא טעם הפסק, אלא רק עם טעם המאריך (שהוא טעם מוביל ולא מפסיק) שנמצא גם הוא בשם ה' האחרון, מתקבלת האות הבאה שמסיימת פסוק עם 4 האותיות של שם ה' באופן מושלם:

ה' אחד:

נבדוק מה הסיכוי ששם ה' יופיע בפסוק עם 5 אותיות במקרה (בפסוק כלשהו עם 4 טעמים מפסיקים יש 5 אותיות) בהנחה שיש התפלגות קרובה לאחידה על פני ה22 אותיות עבור חלק כלשהו מפסוק כלשהו, ושבכל חלק מפסוק מופיעה אות מ22 האותיות, ולא צורה כלשהי אחרת.

בפסוק של 5 אותיות יש 22 בחזקת 5 צירופי אותיות אפשריים. מתוכם, יש 22 צירופים בהם מופיע שם ה' בהתחלה (ה4 אותיות הראשונות קבועות, וצריך לבחור 1 מבין 22 אותיות להיות האות ה5), ויש 22 צירופים בהם מופיע שם ה' בסוף (צריך לבחור אות 1 מבין 22 אותיות להיות האות הראשונה, ו4 האותיות האחרונות קבועות). יוצא שהסיכוי ששם ה' יופיע בפסוק עם 5 אותיות, בתחילתו או בסופו, הוא 44 (מספר הצירופים בהם התנאי מתקיים) חלקי 22 בחזקת 5 (סך הכל צירופים אפשריים של 5 אותיות). הסיכוי יוצא קטן מ10 בחזקת מינוס 5 (קטן מ1 למאה אלף). ברור לכל אדם שפוי שאם מישהו יחשוב על מספר בין 1 ל100,000, למשל, 3542, ולמישהו אחר יהיה ניסיון אחד לנחש את המספר, כמעט בטוח שהוא יטעה.

ישנם הרבה פסוקים עם 5 אותיות בגרף (כל פסוק שיש בו 4 טעמים מפסיקים), ולכן, אפילו שהסיכוי ששם ה' יופיע בפסוק מסוים עם 5 אותיות הוא קלוש, אם, בתאוריה, יש מספיק פסוקים כאלה, הסיכוי ששם ה' יופיע באחד מהם הוא סביר, אבל בפועל אין כל כך הרבה. בכל מקרה, פסוק "שמע ישראל" הוא מיוחד וחשוב (וייחדו וחשיבותו הם הסיבות שהוא אחד מהפסוקים הראשונים שאותיותיו נבדקו, כי אם יש משמעות לאותיות, יש ציפיה גבוה שדווקא בו יתקבל משהו בעל משמעות), ולכן, זה ששם ה' מופיע דווקא בו זה צירוף מקרים יותר גדול מאשר אם היה מופיע בפסוק כלשהו אחר, ועבור מי שמבין את זה, יש פה הוכחה ברורה שמחבר פסוק "שמע ישראל" ידע אילו אותיות מופיעות בגרף עוצמות התדרים שלו.

כשבודקים כל מלה בנפרד, יוצא י-ה-ה-ו-ה-ה, ולפי הקבלה, בכל ה"י (בינה ומלכות למי שמבין) כלולה ה"י נוספת (מגיד מישרים, פרשת בראשית מהדורא בתרא, ה' לניסן).

כתב אשורי אשכנזי וספרדי ותגים

ברוב המקרים היה מאוד קשה לקבל מופע יפה של האות וגם שיראו את הכתרים (3 תגים מעל לראש האות), ועם זאת, נתגלו כמה מופעים חביבים, שאף שלפעמים הם פחות טובים מהמופעים שהראינו בתחילת הפרק, רואים בהם את הכתר.

בנוסף, בחלק מהאותיות נצפו בבירור מופעים שונים בהם מופיעה האות בצורה שלה לפי כתב בית יוסף (אשכנזי) במקרים מסוימים, ובצורה הספרדית במקרים אחרים, ובמקרים מסוימים גם הצורה התימנית, אבל מפאת מחסור בזמן, התמקדנו רק באשכנזית והספרדית מלבד מקרים מסוימים בהם ממש בלט שהאות מופיעה בצורה התימנית (פה אפשר למצוא תמונה המשווה בין הכתב האשכנזי לספרדי). להלן כמה דוגמאות:

כשמגדילים את התמונה הזאת של האות גימל, אפשר לראות שיש כתר קטן מעל ראשה:

לא רק זה, אלא מבט מקרוב מגלה שיש באותה התמונה גם את המופע האשכנזי של האות וגם את התימני. כמו שהתמונה נראית עכשיו, בולט רק המופע האשכנזי, אבל אם מסתכלים רק על חלק מהרגל השמאלית בדיקדוק, מגלים שהרגל מתפצלת לשנים, חלק אחד ממשיך ישר ושמאלה ומתחבר עם הצורה שדומה לצבט של סרטן, וחלק אחד יורד מעט למטה שלכאורה הוא מיותר. החלק שיורד למטה מתנהג בדומה לאות גימ"ל התימנית, וזה שממשיך ישר כמו האשכנזית. הראש, הוא בכל מקרה כמו בכתב האשכנזי (ישר ולא באלכסון) ובמקרה הזה ההבדל הוא רק ברגל. להלן תמונה ובה מודגש אותו החלק ברגל השמאלית שיורד למטה, ולצידה האות גימ"ל בכתב התימני:

הרגל השמאלית של הה"י שראינו לעיל דומה יותר לאשכנזית, ובמקרים אחרים יוצאת רגל דומה יותר לספרדית, כמו בה"י של המלה ירושלים:


ובה"י של המלה "אחד" שבסוף פסוק "שמע ישראל" הרגל השמאלית פחות מדויקת, אבל יש לה תג מעל הראש (משמאל למעלה):

הוא"ו שראינו לעיל דומה יותר לוא"ו הספרדית, שהראש שלה מעט באלכסון. במקרים אחרים, יוצאת וא"ו שיותר דומה לוא"ו האשכנזית, שהראש שלה ישר:

הזי"ן שראינו לעיל דומה יותר לצורה האשכנזית, כי הראש שלה ישר ויש לה "בטן" עבה. קשה מאוד לקבל מופע מבודד של הצורה הספרדית, אבל היא נמצאת ללא ספק, ופה נראה דוגמא יחסית חביבה שלה. ובנוסף, מי שיסתכל מאוד מקרוב, יראה התחלה של כתר לאות האשכנזית. הסיבה שאי אפשר היה לגזור מהגרף את כל הכתר היא שמעל האות האשכנזית, היא שיש מופע נוסף של זי"ן שמתאחד עם המשך הכתר.

התמונה שראינו של האות חי"ת היא בעצם איחוד בין הצורה של האר"י, בה הרגל הימנית דומה לוא"ו, עם הצורה הספרדית, בה הרגל השמאלית דומה לזי"ן עם הראש באלכסון:

רגל ימין של הארי, רגל שמאל של ספרדים:

חי"ת בכתב האר"י:

חי"ת בכתב ספרדי:

היו"ד שראינו לעיל דומה יותר ליו"ד האשכנזית, אבל גם את הספרדית אפשר למצוא:


וגם אפשר למצוא יו"ד של המלה "שמע" בפסוק שמע ישראל שיותר דומה לצורה הספרדית (עם הפס האנכי בסוף הראש שלה משמאל):

ובכל התמונות האלה של יו"ד לא רואים כמו שצריך את התג שצריך להיות מעל לראש בקצה השמאלי שלה, אבל פה רואים די טוב את הצורה האשכנזית של התג:

היו"ד הרגילה שראינו לעיל התקבלה כשאומרים יו"ד עם שורוק (yuth. ומסתיים בTH משום שכך צריכה להישמע דל"ת רפויה בשפה העברית). כשאומרים יו"ד עם חולם (yoth) גם מקבלים יו"ד:

לעיל ראינו למ"ד אשכנזית, אבל אפשר למצוא גם ספרדית:

לעיל ראינו מ"מ שה"גב" שלה דומה יותר לאשכנזית (ישר) והרגל השמאלית דומה יותר לספרדית, אבל אפשר למצוא מ"ם עם רגל שמאלית שהולכת מעט קדימה כמו האשכנזית, ועם "גב" קצת מעוגל, כמו הספרדית. את התמונה של האות האשורית האמתית בחרנו לפי הרגל השמאלית, ולא לפי הגב:

וגם במלה "אנוש" שמתקבלת מהפסוק מדברי הימים א א א, אפשר לראות את שני הסוגים של הרגל השמאלית של המ"ם. ובנוסף, במ"ם עם הרגל השמאלית הספרדית, אפשר לראות בבירור את המזלג שיש בקצה השמאלי של הקו התחתון (הבסיס של המ"ם) כמו שמופיע בצורה האשכנזית (אולם הוא קצת בזוית):

הנו"ן שראינו לעיל דומה יותר לצורה האשכנזית, אבל גם אפשר לראות את הצורה הספרדית, ובה הראש בלאכסון. ניתן גם לראות את אחד מהפסים של הכתר בתמונה של הנו"ן הספרדית ושהבסיס של האות נגמר מצד שמאל במזלג, כמו שצריך להיות (והחיסרון הגדול של התמונה הספרדית היא שהצוואר לא בולט ימינה):

האות הבאה היא גם נו"ן. הצוואר שלה לא באלכסון שמאלה ויש לה בליטה למטה מימין, מה שגורם לה להיראות מעט כמו בי"ת, אולם היא לא באמת בי"ת, כי בכתב האשורי, גם לבי"ת אין כזאת בליטה (בליטה כמו שנראה יש לבי"ת בכתב המרובע של ימינו, שאינו זהה לכתב האשורי), וגם כי הראש שלה יותר צר מהבסיס ובולט ימינה כמו נו"ן ולא כמו בי"ת. היא אכן הרבה פחות טובה מהנו"ן האשכנזית שראינו לעיל, אבל יש לה יתרון אחד חביב - יש לה כתר:

מי שיסתכל מקרוב יוכל לשים לב שיש לאות הזאת 3 קוים של צוואר, ובעצם, מה שבאמת יש פה זה 3 מופעים של נו"ן אחד בתוך השני, שמהם מורכב המופע הגדול בכללותו.

גם בנו"ן הסופית קודם ראינו את הצורה האשכנזית, אבל גם את הספרדית אפשר למצוא (עם הראש באלכסון), אולם יותר קשה לגזור מופע בודד שלה:

מי שיסתכל מקרוב (zoom in) על העי"ן הבאה, יגלה שה"ראש" המשאלי שלה בולט משני הצדדים, כמו הראש של העי"ן האשכנזית:

העין הבאה הרבה פחות יפה מהעי"ן הקודמת, אבל הראש השמאלי שלה דומה לספרדי, ויש לה 2 מתוך 3 הקוים של הכתר (למרות שהיד הימנית ממשיכה למעלה עד הגובה של הכתר):

ובעי"ן הבאה רואים שהיד השמאלית יוצאת מהבסיס מעט בזוית לפני שממשיכה למעלה, כמו האשכנזית:

החלק העליון של הקו"ף הבאה נגמר בחלק התחתון שלו במזלג שדומה לצורה האשכנזית (אך יש שם קו אחד מיותר):

ובתמונה הבאה ניתן לראות את הגרף המלא (הלא גזור) של האות קו"ף. ניתן לראות שהחלק העליון נגמר למטה במזלג בדומה לצורה האשכנזית, וגם שיש תג מעל הראש של הקו"ף איפה שהוא אמור להיות לפי הכתב האשורי, אלא שבגלל הרעש שמעל לאות, אי אפשר לגזור תמונה מלבנית שתכלול את התג הזה מבלי לכלול לא מעט מהרעש:

וכמו שראינו לעיל, השי"ן הרגילה יצאה דומה לתימנית, והשי"ן השמאלית לספרדית:

ובשי"ן התימנית הזאת שהתקבלה מהמלה "קודש", אם מסתכלים ממש מקרוב, רואים שיש על הראש השמאלי כתר קטנטן:

לעיל ראינו את גלי הקול של המלה "תף", אבל האמת היא שלפי הקבלה (שער ההקדמות דרוש ב' ב5 פרצופים שלמים), צריך לומר תי"ו. על כל פנים, גם התדרים של גלי הקול של "תיו" נראים כמו ת:

יש הבדלים בין הכתב האשכנזי לספרדי, חלקם מינוריים וחלקם יותר משמעותיים, כמו הראשים של מספר אותיות (כמו זי"ן ונו"ן) שנכתבים ישר בכתב האשכנזי ובאלכסון בספרדי. למראית עיין, ובלי שום מחשבה, יכול האדם להניח שפשוט נפלה טעות, ובאחת העדות פשוט השתנה הכתב החל מרגע מסוים בו חלה הטעות. הנחה כזאת היא בעיית מכמה בחינות (מסודרים מהקל לחשוב):

1. נראה, לכאורה, שיש לגרף עוצמות התדרים חשיבות כלשהי, ובכחצי מהאותיות אפשר למצוא גם מופעים אשכנזים וגם ספרדים. לא סביר שזה במקרה.

2. ספרי התורה מועתקים בדיוק עצום... טעות אחת קטנה באות אחת פוסלת את כל הספר. עדיין יכולות ליפול טעויות, אבל בלתי סביר שתפולנה טעויות בסדר גודל כזה שהצורה של האות השתנתה באופן משמעותי.

3. נניח שבכל זאת נפלה טעות בהתעקה, למשל, באות נו"ן אחת. האות מופיעה מספר עצום של פעמים בתורה, ולא רק באותו הספר בו נפלה טעות אלא במספר עצום של ספרים, שלא לדבר על תפילין, מזוזות וספרי קודש אחרים. אם נפלה טעות בנו"ן אחת, ונוצרו שתי צורות לנו"ן - אחת עם ראש ישר ואחת באלכסון, זו ממש לא בעיה לגלות איזו מהן נכונה. כבר באותו הספר, שלא לדבר על שאר הספרים, תפילין, מזוזות ושאר ספרי קודש, יש מספר עצום של מופעים של אותה האות, ורק אחד מהם חריג. ובאותו הפסוק עצמו בו נפלה הטעות, רק בספר שבו נפלה הטעות הנו"ן תיראה שונה משאר הספרים, ולכן ברור שהוא השגוי.

4. אפילו אם קרה הבלתי יאומן ונפלה טעות בכל המופעים של אות מסוימת בספר תורה מסוים, ספר התורה הופך לחריג, ולכן, ברור שהוא השגוי ולא אלפי ספרי התורה האחרים, שלא לדבר על תפילין, מזוזות ושאר ספרי קודש.

5. כל הדבר הזה לא היה צריך לקרות רק פעם אחת אלא כמה פעמים עבור הרבה אותיות, ואם בלתי סביר שתפול טעות כזאת בצורה של אות אחת, קל וחומר שלא סביר שתפול טעות כזאת בצורות של הרבה אותיות.

לכן יש רק שתי אפשרויות שלכאורה מתקבלות על הדעת:

1. מההתחלה היה בספר התורה שכתב משה רבינו כמה סגנונות לכל אות, שהופיעו במקומות שונים בתורה, וכל אחד מהסגנונות הוא כשר. אצל האשכנזים החל מרגע מסוים נפלה טעות ונשאר רק סגנון אחד מסוים, ואצל הספרדים קרה אותו הדבר אבל עבור סגנון אחר.

2. מההתחלה - ממשה רבינו, או מנביאים אחריו היו כמה ספרי תורה לא זהים, בכל אחד סגנון אחר לאותיות, שנכתבו שונה עבור שבטים שונים או לפי פרמטר אחר, ועל אף שהיו כמה סגנונות לכל אות, בספר מסוים היה רק סגנון אחד לכל אות. אצל הספרדים נשאר סגנון מסוים אחד עבור כל אות, אולי כי הסגנון הזה היה יותר נפוץ, ואצל האשכנזים אחר, אבל מההתחלה שני הסגנונות נכונים וכשרים לספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות.

התעמקות נוספת מגלה שהטיעונים לעיל פוסלים את אפשרות 1, בעקבות דיוק ההעתקה והקנאות בהעתקה, ומפני שיש הרבה ספרי תורה, תפילין, מזוזות ושאר ספרי קודש, ובלתי סביר שסגנון של אות מסוימת יעלם לחלוטין בעדה מסוימת אם הוא הופיע מספר פעמים בספר התורה, ועוד יותר בלתי סביר שיעלמו סגנונות של הרבה אותיות. רק אם קרו המון טעויות מאוד ספציפיות, שכל פעם שינו דווקא סגנון מסוים לאחר ברוב הספרים, זה יכול היה לקרות.

ואין להקשות ולומר שאולי סגנון מסוים הופיע רק פעמים בודדות וסגנון אחר פעמים רבות, כי זה יכול להסביר איך הסגנון שהופיע מעט פעמים נעלם, אבל זה לא יכול להסביר איך זה שבעדה האחרת דווקא הסגנון שהופיע הרבה פעמים נעלם.

גם אין להקשות ולומר שבדור מסוים חשבו שנפלה טעות וקיבלו החלטה להשאיר רק את אחד הסגנונות, כי אם מאז ומתמיד היו כמה סגנונות, זה לא משהו שהיה נשכח ופתאום בדור אחד היו מחליטים לשנות אותו. מלבד זאת, רק מי שלא יודע כלום על עם ישראל יכול להעלות על הדעת שלדור שלם הייתה את החוצפה לחשוב שהוא יודע יותר טוב מאבותיו ולשנות את ספר התורה במתכוון, הפך מהמסורת, ועוד להאמין שזה קרה בכמה עדות.

וזו עובדה שלא נשארה אפילו אות אחת שיש לה 2 סגנונות בעדה מסוימת, ולעומת זאת מופעים של אותיות זעירות (כמו אל"ף של ויקרא א א) ואותיות גדולות (כמו עי"ן של פסוק "שמע ישראל") נשארו. אם אפשרות 1 הייתה נכונה, היינו מצפים שלפחות בעדה אחת, לפחות לחלק מהאותיות היו נשארים 2 סגנונות.

לכן, כנראה שאפשרות 2 היא הנכונה, ומההתחלה היו כמה סגנונות לאותיות כאשר בספר תורה מסוים היה תמיד רק סגנון אחד לכל אות. סגנון מסוים היה הכי נפוץ אצל האשכנזים (ואולי היחידי שנפוץ), ולכן במהלך השנים הוא התפשט וכל ספרי התורה התישרו לפיו, כי ממנו העתיקו יותר, ואצל הספרדים קרה אותו הדבר אבל עם סגנון שונה לכל אות. לא ידוע לי על שום ראיה לזה מהתנ"ך או מדברי חז"ל, אבל זאת האפשרות היחידה שנראית הגיונית בהינתן העובדות.

נוסף על הכל, כשאומרים למ"ד, רואים גם את הלמ"ד הזאת (עם הראש אחורה):

להלן עוד מעט מופעים של הסגנון הזה, אחד מהם עם בסיס אשכנזי (לעומת הקודם שהבסיס שלו ספרדי), שמוכיחים שמציאת הסגנון הזה אינה מקרית:

הסגנון הזה של למ"ד לא מופיע בספרי התורה, אבל מופיע בהמון סידורים, כאשר יש אות שיורדת מתחת לשורה (כמו קו"ף או צד"י סופית) ובשורה מתחתיה למ"ד, כך שאם הלמ"ד תהיה עם הראש למעלה הסידור לא יהיה חסכוני ויהיה צורך ברווח גדול בין השורות. זה שהסגנון הזה מופיע בבירור בגרף עוצמות התדרים של למ"ד, בהינתן הראיות החזקות שיש משמעות כלשהי לגרף הזה, בצירוף העובדה שהסגנון הזה של הלמ"ד קיים במסורת ישראל ומופיע בסידורים, הם ראיות חזקות שלסגנון הזה של למ"ד יש נכונות כלשהי. קשה מאוד להסביר את זה, אבל לפי הסברה שהיו בספרי תורה שונים סגנונות שונים של אותיות, אולי זהו סגנון לגיטימי של האות למ"ד לפי חלק מהספרים הקדמונים ולכן גם נשאר במסורת, אם כי לא בספרי התורה.

ניקוד

כמו שאמרנו, יש מעט מלים שנבדקו ולא הופיעו בעקבותן אותיות. להלן צורות הניכרות בגרף התדרים של שמות הניקוד, ולצידם הצורה האמיתית של הניקוד לפי מסורת ישראל (בחלק מהתמונות כן מופיעות אותיות, אבל רק איפה שזה מתבקש, ומופיעה דווקא האות המתבקשת):

חטף:

חיריק:

חיריק מלא (הצורה הזאת גם יוצאת כשאומרים את המלה "חיריק" בלבד בנוסף על הקודמת):

חולם:

חולם מלא (הצורה הזאת יוצאת כשאומרים את המלה "חולם" בלבד בנוסף על הקודמת):

קמץ:

קובוץ (בתמונה הזאת לא כל כך התקבל אלכסון בין הנקודות, מפני שיש בגרף הרבה פעמים את הקובוץ, וזה כמעט בלתי אפשר לגזור מלבן שיש בו רק 3 נקודות באלכסון ולא יותר):

פתח:

סגול:

שווא:

שורוק (הנקודה של הוא"ו):

שורוק (הוא"ו) (הצורה הזאת יוצאת כשאומרים את המלה "שורוק" בנוסף על הקודמת):

צירי:

צירי מלא (הצורה הזאת יוצאת כשאומרים את המלה "צירי" בנוסף על הקודמת):

טעמי המקרא

גם בעקבות שמות טעמי המקרא, באופן פלאי, לא מופיעות אותיות. להלן הצורות שמתקבלות משמות טעמי המקרא, ולצידם הצורה האמיתית של הטעם לפי מסורת ישראל:

אתנחתא:

אזלא:

דרגא:

דחי:

אתי:

גריש:

גרשיים:

עילוי:

פשטא:

קדמא:

מרכא:

מאריך:

עולה:

פסק:

פזר:

רביע:

סגול (אחת התכונות של האלגוריתם שהתוכנה משתמשת בו היא שגרף התדרים תמיד יוצר מראה אנכית, כך שהחלק העליון בגרף הוא בדיוק זהה לחלק התחתון אבל הפוך. ואכן, הטעם "סגול" הוא בדיוק כמו הניקוד "סגול", רק הפוך):

שלשלת:

שופר:

שופר מהופך (גם צורה זו מתקבלת מהמלה "שופר" בנוסף על הקודמת):

סלוק:

תביר:

טפחא:

טרחא:

תלישא גדולה:

תלישא קטנה:

גם תלישא גדולה וגם תלישא קטנה מתקבלות מהמלה "תלישא", וביחד התמונה נראית כך:

יתיב:

זקף גדול (מתקבל מהמלה "זקף"):

זקף קטן (מתקבל גם הוא מהמלה "זקף", והוא חלק מהזקף הגדול):

זרקא:

באותיות מסוימות אפשר לראות בבירור שאם חוצים את הגרף באמצע והופכים את החלקים, כך שהחלק הימני יהיה השמאלי, רואים את האות כתוצאה מההיפוך הזה (בנוסף לכל מופעי האות שרואים בלי ההיפוך הזה). לא הושקע הזמן להוכיח שזה אכן כך (והתמונות שיש בפרק התקבלו בלי ההיפוך הזה), אם כי אולי יש לזה משמעות כלשהי. על כל פנים, במלה "זרקא" זה כל כך בולט שלא היה צריך להתאמץ. להלן הצורה שמתקבלת מהמלה זרקא כאשר הופכים בין הצד הימני לשמאלי (זה בעצם כמו לומר "קאזר" במקום "זרקא"):

אם נודה על האמת, יש בחלק מסימני הניקוד והטעמים צורות מאוד פשוטות שיכול להיות שבגרפים של הרבה מלים אפשר לקבל אותן באמצעות משחק עם הפרמטרים. מצד שני, יש צורות מורכבות שאי אפשר לראות בכל גרף (ואכן לא נראו), כמו קמץ, דרגא, שלשלת, תלישא וכו'. בנוסף, גם באותם סימנים שאולי אפשר לקבל בהרבה גרפים בעזרת משחק עם המפרמטים יש חידוש, והוא שהשם שלהם לא מצייר שום אות, מלבד "חיריק" ו"צירי" שמציירות יו"ד, שהיא שייכת כמובן למופע המלא שלהן, ו"שורוק" ו"חולם" שמציירות וא"ו, שגם זה מתבקש מהמופע המלא. חידוש נוסף הוא שבגרף שנוצר מהשם של הניקוד והטעמים, הצורה מופיעה פעמים רבות, ולא רק פעם אחת מקרית.

לא נכביד ונחשב את הסיכוי שזה יקרה במקרה, כי אין צורך, והוא מגוחך מאוד. ושוב, המסקנה היא אחת - מי שהתאים בין השמות של הניקוד והטעמים לצורות שלהם ידע שיש התאמה בגרף הזה בין השמות לצורות. וכבר הסברנו לעיל שלאנשות, עד ללפני כמה עשרות שונים, לא היו את האמצעים לדעת איך מלה מסוימת נראית בגרף הזה בדרך פיזיקאלית. ושמות וצורות הניקוד והטעמים קיימים אלפי שנים.

ורק לצורך המחשה, ניקח את הצורה של "דרגא" שדומה לאות S. להלן הצורה של דרגא בתוכנה, הצורה האמיתית של דרגא, והצורה שמתקבלת מהמלה "אס" (השם של S):

ברור לכל מי שיש לו חוש ראיה, שמי שהמציא את השם "דרגא" לצורה של דרגא ידע מה הוא עושה, ולמי שהמציא את השם "אס" לצורה S לא היה מושג, ואיכשהו יצא לו צורה של חי"ת שלא דומה בכלל ל-S.

זה מעשה המנורה

מנורה

כך נראית הצורה שמתקבלת מהמלה מנורה:

מי שיש לו ראיה טובה (והכוונה בראיה טובה היא כמובן כישרון בזיהוי צורות, ולאו דווקא ראיה טובה למרחק), יכול לראות שזו תמונה של מנורה עם 7 קנים, ולא סתם קנים, אלא עם נרות דלוקות על הקנים ועשן מעל לנרות. בסקר קטן שנערך, 18 אנשים נשאלו מה הם רואים בתמונה. 10 מתוכם (55%) ענו שזו תמונה של מנורה או חנוכיה (אפשר להחשיב את שתי התשובות כאותה תשובה, כי ברור שיש שם רק 7 קנים ובחנוכיה יש 8 ועוד יש שמש, ופשוט המראה של חנוכיה יותר מוכר לנו). ואפילו שהסקר מאוד קטן בהיקפו, עבור תמונה כלשהי לא של מנורה, לא יעלה על הדעת ש10 מתוך 18 נשאלים יגידו שיש בתמונה מנורה (או חנוכיה) מעצמם. ובכל מקרה, מתוך ה8 שלא ראו את המנורה בעצמם, 7 ((87%) זיהו את המנורה אחרי שנאמר להם מה יש שם והם ידעו מה לחפש.

אם כן, הצורה בגרף עוצמות התדרים של המלה "מנורה" היא מנורה. ולכן, למעלה מכל ספק, מי שהתאים בין המלה "מנורה" לצורה של מנורה עם 7 קנים ידע בדיוק מה הוא עושה.

ואם בכל זאת יש מי שעדיין לא מצליח לראות את המנורה, אפשר לראות פה את המנורה כמו שהתקבלה בגרף, ולצידה תמונה ערוכה בפוטושופ בה הוסר חלק ממה שלא קשור למנורה בתמונה המקורית (התמונה הערוכה כמובן לא הוצגה למשתתפים בסקר):

וכמו שכבר ראינו, גם כשאומרים פסוקים בתורה רואים אותיות, כאשר טעמים מפסיקים, שהם כמו "פסיק", מפרידים בין האותיות השונות. עם זאת, יש לפחות מקרה אחד מיוחד. אמרו חז"ל על פסוק (במדבר ח ד): "וזה מעשה המנורה..." - (מדרש תנחומה ויקרא י"א סימן ח): "שלשה דברים נתקשו למשה, והראם לו הקדוש ברוך הוא באצבע. ואלו הן: מעשה המנורה, והירח, והשקצים... מלמד, שנתקשה לו המנורה, והראה לו הקדוש ברוך הוא באצבע, שנאמר: וזה".

מדרש דומה כתוב בגמרא (מנחות כ"ט"): "תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים וראה משה ועשה כמותם שנאמר (שמות כה, מ) וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר אלא מעתה (שמות כו, ל) והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר הכי נמי הכא כתיב כמשפטו התם כתיב כתבניתם א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גבריאל חגור כמין פסיקיא היה והראה לו למשה מעשה מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים מנורה דכתיב (במדבר ח, ד) וזה מעשה המנורה".

כשאומרים "זה מעשה המנורה" (בלי הוא"ו שבתחילת הפסוק) עם הטעמים של הפסוק (יש טעם מפסיק במלה "המנורה") לא רואים שום אות, אלא רואים את הדבר הבא:

במובן מסוים המנורה הזאת פחות מרשימה מהקודמת (מהמלה "מנורה"). מצד שני, המנורה הזאת יותר נקיה מבלאגן, וכמובן, ברור שיש לה 7 קנים. ואם מנסים אפשר למצוא מנורה יותר גדולה, בערך במידות של הקודמת, כמו שנראה בהמשך. בסקר קטן שנערך, התמונה הוצגה ל19 אנשים, מתוכם 14 (73%) זיהו את התמונה בתור תמונה של מנורה (או חנוכיה, אבל שוב, ברור שיש לה רק 7 קנים, וחנוכיה היא פשוט יותר מוכרת לנו ממנורה). מתוך ה5 שלא זיהו מה יש בתמונה, 3 (60%) ראו שזאת מנורה אחרי שנאמר להם. אם כן, יש לתמונה הזאת גם יתרון וגם חיסרון ביחס לתמונה של המלה "מנורה", אבל על כל פנים, ללא שום ספק, זאת תמונה של מנורה, משום שאם זאת לא הייתה תמונה של מנורה, לא יעלה על הדעת ש14 מתוך 19 אנשים יענו מעצמם פה אחד שזאת מנורה (או חנוכיה).

אפשר היה לחשוב שהאות שיש בכל חלק מפסוק היא פשוט האות ששייכת למלה האחרונה באותו חלק, ואולי במקרים מסוימים זה אכן כך. אולם, המנורה הזאת מתקבלת דווקא מאמירת חלק הפסוק במלואו, משום שהקנה הימני ביותר מתקבל בזכות המלה "זה". ולראיה, זה מה שרואים עם אותה הקלטה, כאשר עורכים אותה ומשתיקים את החלק בו נאמרה המלה "זה":

וזאת דוגמא למנורה גדולה שמתקבלת מאותו פסוק, כשאומרים את הוא"ו שבתחילת הפסוק ("וזה מה המנורה") - הוא"ו בהתחלה יוצרת עוד קנה מיותר מימין:

עדיין יש לא מעט בלאגן, אבל אולי עם פילטר כזה או אחת, יותר מתקדם מזה שהתוכנה משתמשת בו, אפשר היה להגיע לתוצאה טובה. בכל מקרה, המסקנה היא אחת - מי שהמציא את המלה מנורה ומי שכתב (או הכתיב) את הפסוק הזה ידע בדיוק מה הוא עושה... ואפילו עם מחשב, מאוד קשה למצוא פסוק עם טעמים שיצייר מנורה כזאת, ולא בטוח שזה בכלל אפשרי בפרק זמן סביר. ולא רק שקשה או בלתי אפשרי למצוא פסוק כזה אפילו עם מחשב, אלא זה לא טריויאלי שפסוק כזה בכלל קיים.

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך

Follow@RationalVictory
פרוייקט אותיות התנ"ך

עם יקר. יש ראיות חזקות מאוד שיש משמעות לגרף עוצמות התדרים. הרי שמות האותיות, הניקוד והטעמים, והמלה מנורה נראים בגרף הזה כמו שהם אמורים להיראות. ומה נאמר על הפסוק "זה מעשה המנורה"...

לכן, מעבר למטרה העליונה של קיום דברי חכמים שציוונו לדעת מה נענה לאפיקורוס (אבות ב י"ד), ולא רק לדעת אלא גם לענות לכל האפיקורסים, מסתתרת פה מטרה נוספת, חשובה לא פחות, והיא לגלות את כל האותיות שמופיעות בגרף עוצמות התדרים עבור כל הפסוקים בכל התנ"ך.

המשימה הזאת היא לא פשוטה בכלל. צריך למצוא את האותיות שמופיעות בפסוקים כפסוקים עם הטעמים שלהם, וכן בכל מלה בפני עצמה, וברוך ה', יש בתנ"ך הרבה פסוקים ומלים. והמשימה עוד יותר קשה משום שאפשר בקלות לטעות בזיהוי האותיות מפני שכל אות לא מופיעה בגרף רק פעם אחת אלא עשרות פעמים.

דמיינו את האות "ח", שבסוף התחתון שלה מופיעה עוד "ח"... זה יכול בקלות להיראות כמו מ"ם סופית. לכן, אי אפשר להסיק שכל ריבוע הוא מ"ם סופית, אלא דווקא כשהיא מדוייקת כמו זו שראינו לעיל ואין מתחתיה חי"ת ברורה, ולבדוק בפרמטרים שונים, כי הראש של החי"ת הוא משולש, ושל "ם" ישר. וזאת רק דוגמא אחת. עם שמות האותיות העסק יותר פשוט כי האות מופיעה יותר פעמים ובאופן יותר ברור, זה לעומת מלים כלשהן ופסוקים בהם יש לטרוח להקליט כמה הקלטות, למצוא את האות מספר רב של פעמים או באופן מאוד מדויק עד שאפשר להיות בטוחים שהיא האות הנכונה, ועדיף שהאות תתפרס על כל רוחב הגרף כדי להיות בטוחים שכמה שיותר הברות במלה בונות אותה. למשל, במלה "כזה", יש אות שיוצאת מההברה "כה" ואות מההברה "זה", אבל צריך למצוא את האות שיוצאת מ2 ההברות ביחד, אלא אם אותה האות יוצאת משתיהן. שוב, בשמות האותיות זה יותר קל כי תמיד האות יוצאת זהה ב2 ההברות, או שיוצאת רק מהשילוב ביניהן.

יש בכוונתי, בע"ה ובלי נדר, לגלות את כל האותיות האלה. אם אעשה את זה לבד זה יכול לקחת שנים רבות. אינני מבקש שקל משום אדם, אבל אני כן צריך עזרה רבה של גמילות חסדים ותלמוד תורה. העזרה שאני צריך היא:

חזנים שרגלים במבטא העיראקי ומדקדקים מאוד (הבדלים בין פתח לקמץ, צירי לסגול, שווא נע לסגול וכד', לא מדגישים תנועות שאין להן טעם, ומדקדקים כמובן בהגית העיצורים, מבדילים בין גרשיים וזקף גדול וכו'). החזנים ילמדו להשתמש בתוכנה. פסוקי התנ"ך יחולקו בין החזנים עם כפילויות (על פסוק אחד יעבוד יותר מחזן אחד), עד שיוקלטו כולם - חלקים חלקים לפי הטעמים המפסיקים, וכל מלה בהם בפני עצמה, ונמצא את כל האותיות שבגלי הקול של כל התנ"ך.

המשימה אינה קלה. לדוגמא, המ"ם של אנוש מפסוק דברי הימים א א א, שנמצא לה גם מופע אשכנזי וגם ספרדי, והה"י של ירושלים ושל שם אדנות, שנמצאו אחת בתוך השניה - ברור שאלה באמת האותיות של המלים הללו. לעומת זאת, לפעמים זה פחות בטוח וצריך למצוא את האות כמה פעמים ובאופן מדוייק כדי להיות בטוחים. לכן, נצטרך למצוא דרך להעברת ביקורת אחד על השני לודא שאנחנו לא טועים חס ושלום, ואומרים על טמא טהור ועל טהור טמא.

אי אפשר לנחש מראש אילו סודות נגלה, אם נגלה, ובטח שאי אפשר להיות בטוחים שנבין את כולם ואפילו חלק, אבל אם נציג את הממצאים לגדולי הדור וירצה ה', נביט נפלאות מתורתו.

יראי שמים שחפצים להיות ממגלי סודות התורה, לחדש חידושים ולקדש את שמו של מי שאמר והיה העולם, מוזמנים לשלוח בקשה להצטרפות לקבוצת הגוגל: TheRationalVictoryProject. יכול להיות שיקח מעט זמן עד שהעסק יותנע, אבל בע"ה הוא יותנע. וגם מי שסתם מתעניין בתוצאות מוזמן להצטרף.

עדכון: התחלתי את הפרוייקט, ומצאתי בע"ה את האותיות של פסוק בראשית א א. אין לי מושג מה המשמעות של האותיות האלה, אבל אני משוכנע שיש להם משמעות כלשהי, וכל אחד יוכל לראות שאפשר לזהות אותן די בקלות. ואלו הן (אות אחת עבור כל מלה):
גל גלי הקול של בראשית א א

Follow@RationalVictory
פרטים טכניים על התוכנה

חלק זה מסביר קצת יותר לעומק על תחום עיבוד האותות ועל מה בדיוק התוכנה עושה ואיך היא עושה את זה. מי שלא מעניין אותו מוזמן לדלג לכותרת הבאה.

עיבוד אותות הוא תחום מוכר ופעיל בכמה תחומי מדע שונים (ביניהם הנדסת אלקטרוניקה, פיזיקה ומדעי המחשב), ובאנגלית נקרא - Digital Signal Processing. התחום עוסק במציאת תכונות מעניינות באותות, כאשר במקרה שלנו האות נוצר על ידי גלי קול.

כאשר מקליטים גלי קול עם מיקרופון, מתקבל, עבור כל דגימה של כרטיס הקול את המיקרופון, מספר. כל מספר כזה הוא סכום של מספר פונקציות סינוס, כאשר כל פונקציה כזאת מייצגת התנהגות של גלי קול בתדר מסוים ובעוצמה מסוימת. לא ניכנס עמוק לתוך המתמטיקה שעומדת מאחורי התחום, ורק נאמר שיש אלגוריתם מאוד מוכר, אולי הכי מוכר בתחום, מוכח מתמטית, שנקרא Fourier Transform, שבגרסה הבדידה שלו (Descrete Fourier Transform) מסוגל לגלות, בקירוב, את העוצמות של התדרים שמסתתרים מאחורי המספרים שמתקבלים מדגימות כרטיס הקול את המיקרופון (השמות הנפוצים של האלגוריתם הם DFT ו-FFT). האלגוריתם מוכח מתמטית, ובמקרה של פונקציה רציפה על פני זמן אינסופי, האלגוריתם מוצא את התדרים ועוצמותיהם בדיוק, ובמקרה הבדיד ובפרק זמן מוגבל (זה המקרה שלנו), האלגוריתם מוצא את התרדים ועוצמותיהם בקירוב.

האלגוריתם הנ"ל מגלה את עוצמות התדרים של גלי הקול בפרק זמן מסוים, וכשרוצים לגלות את עוצמות התדרים של האות בכל רגע ורגע (או הכי קרוב לזה שאפשר), אפשר להריץ את האלגוריתם על פרקי זמן קטנים ולגלות את עוצמות התדרים בכל אחד מאותם פרקים (גרסא זו של האלגוריתם נקראת Short Time Fourier Transform, או בקיצור, STFT).

בהינתן הקלטה מסוימת (קובץ WAV), אפשר להריץ את האלגוריתם על ההקלטה. תחילה יש לבחור פרמטר של גודל חלון כך שדגימות כרטיס הקול יתחלקו לחלקים שווים, בכל אחד יש מספר דגימות לפי גודל החלון. בהינתן קצב הדגימה של כרטיס הקול בהקלטה (הקובע את איכות ההקלטה), גודל החלון קובע את פרק הזמן שכל חלק מהחלקים מייצג. למשל, אם ההקלטה הייתה באיכות מאוד נמוכה של 10 דגימות בשניה, וגודל החלון הוא 256, אז כל חלק (256 דגימות) מייצג בעצם 25.6 שניות.

אלגוריתם ה-STFT רץ עבור כל פרק זמן (חלק מהחלקים שחולקו לפי גודל החלון) ומוצא את עוצמות התדרים בפרק הזמן הזה. הפלט של האלגוריתם הוא רשימה של עוצמות התדרים עבור כל פרק זמן, ומספר התדרים בכל רשימה כזאת הוא גודל החלון.

וניתן דוגמא. נניח שהקלטה מסוימת הוקלטה בקצב דגימה של 10 דגימות בשניה, ונניח שההקלטה היא באורך 102.4 שניות. אם כך, יש בהקלטה 1024 דגימות בסך הכל. אם גודל החלון של האולגוריתם נבחר להיות 512, אז הפלט של האלגוריתם יהיה 2 רשימות, אחת עבור 512 הדגימות הראשונות (שמייצגות חצי מההלקטה - 51.2 שניות) ועוד אחת עבור 512 הדגימות האחרונות. בכל רשימה מ2 הרשימות יהיו 512 ערכים שמייצגים את עוצמות התדרים שנמצאו על ידי האלגוריתם עבור כל פרק זמן.

בהינתן הקלטה והרצה של האלגוריתם, ניתן לצייר גרף, כך שציר X הוא הזמן (בדוגמא שלנו, ציר X יהיה ברוחב 2, כאשר כל יחידה בציר X מייצגת 51.2 שניות), וציר Y הוא גובה התדר (בדוגמא שלנו, ציר Y יהיה בגובה 512). עבור כל נקודה בגרף (t,f), ניתן לצבוע או לא לצבוע את הנקודה, לפי העוצמה של תדר f בפרק זמן t.

כדי להחליט האם לצבוע או לא לצבוע את הנקודה (t,f) בהינתן שהעוצמה שלה היא m, התוכנה משתמשת בפילטר (למידע נוסף, עיינו Signal Processing Filters). התפקיד של הפילטר, במקרה של התוכנה, הוא לעזור לתוכנה לקבל החלטה - האם להתייחס לנקודה או להתעלם ממנה. הפילטר מקבל 2 פרמטרים - min,max, כך שעבור כל נקודה (t,f) עם עוצמה m (אם לתדר f בזמן t הייתה עוצמה m), הנקודה בגרף תקבל צבע אם m הוא בין min ל-max, אחרת הנקודה תישאר לא צבועה. חשוב לומר שללא שום פילטר, כל הגרף יהיה צבוע, ואם, למשל, רק העוצמות הכי חזקות יוצגו, אז כמעט כל הגרף יהיה ריק. לכן, השימוש בפילטר הוא הכרחי. באופן כללי, השימוש בפילטרים נפוץ ביותר בתחום. הפילטר שהתוכנה משתמשת בו הוא brick-wall filter אידיאלי, שפועל על עוצמות התדרים.

את אותו הפילטר ניתן להגדיר באופן מעט שונה, כך שהוא יפעל על התמונה ולא על עוצמות התדרים. אם כל פיקסל בתמונה במיקום (x,y), ששקול לנקודה בגרף - (t,f), מקבל את הערך m, אז הפילטר שקול לפילטר שפועל על התמונה ומסתיר (נותן צבע שחור) את כל הפיקסלים שקיבלו ערך שקטן מ-min וגדול מ-max, כאשר min,max הם הפרמטרים של הפילטר.

בסופו של דבר, כדי לצייר תמונה במחשב, כל פיקסל חייב לקבל ערך של RGB (ערך RGB הוא 3 מספרים, כל אחד מהם בין 0 ל255), ולא מספר כלשהו, ובתוכנה, כל הפיקסלים ששרדו את הפילטור מקבלים את צבע הטורקיז (0 עבור אדום, ו255 עבור ירוק וכחול), כמו שרואים בתמונות שמופיעות בפרק זה.

חשוב לציין שאין בתוכנה שום סוג של למידה, אין שום אלגוריתם של בינה מלאכותית כמו אלגוריתמים של classification, ובפרט, אין שום אלגוריתם של speach to text. אין שום קשר בין מה שהתוכנה מציגה עבור הקלטה מסוימת לבין מה שהציגה בהקלטה אחרת כי המידע לא נשמר.

כל מה שהתוכנה עושה זה מריצה את אלגוריתם ה-STFT עם גודל החלון שנבחר כפרמטר (חייב להיות כפולה של 2), ואז צובעת את הגרף על פי הפילטר המתואר לעיל. שום טריק. שום התחכמות. וכמו שאמרנו, בלתי אפשרי למצוא את אל"ף בהקלטה של שי"ן, ובכל שמות האותיות, לא נמצא עד עכשיו אפילו מקרה אחד בו נראתה האות A או האות a. האות S נראתה בהחלט, בהקלטה של הטעם "דרגא" שדומה ל-S, וכו'. התוכנה והקוד זמינים להורדה, וכל אחד יכול לראות בעצמו בדיוק מה התוכנה עושה ואת התוצאות, ואם יודע לתכנת, יכול גם לודא שאין בקוד שום טריק.

התוכנה משתמשת בקוד של התוכנה NAudio כדי להריץ את אלגוריתם ה-STFT, שמשתמש ב-Hamming Window.

ההקלטות שהניבו את התמונות בפרק זה הוקלטו עם מיקרופון ביתי (מחובר לאוזניות) וכרטיס קול מובנה, באיכות של 44100HZ. לא הורץ שום אלגוריתם על ההקלטות עצמן. נעשה שימוש בהגיה העיראקית ובטעמים העיראקיים בכל ההקלטות, מלבד הבי"ת הרפויה שנאמרה כמנהג האשכנזים וכמו השפה המדוברת.

סיכום ביניים

עד כה, הצגנו במאמר הוכחה לוגית למציאות ה' ולכך שאינו פועל מתוך הכרח אלא מרצון, הוכחה מתמטית שיש לזמן התחלה, הוכחה אמפירית שיש לטבע מהנדס שהינדס אותו, וההוכחה הנוכחית. גם הוכחנו בפרק הקודם, על ידי הצגת דברי רבותינו שחיו לפני מאות שנים, שאין שום סתירה בין המדע האמפירי לבין התורה. עתה, הגיע הזמן לחלק החשוב ביותר, והוא ההוכחה ההיסטורית של התורה.

בפרקים הבאים נוכיח, למעלה מכל ספק, שאין שום תסריט הגיוני לפיו התורה אינה אמת. יהיה ברור לכל מי שיקרא את הפרקים הבאים שרק אי ידיעת ההיסטוריה, אי ידיעה מה כתוב בתנ"ך או השקעת מחשבה שטחית ולא עמוקה יכולים לאפשר את חוסר האמונה בתורה. גם למי שכבר מאמין, יועילו הפרקים לעבור ממצב נחות של אמונה למצב עליון של ידיעה, עליו מצווה התורה עצמה (דברים ד לט), ולהשאיר את האמונה לדברים שאי אפשר לדעת אותם, לעומת מה שאפשר בהחלט לדעת כמו העובדה שה' אמת, משה נביא אמת, ותורתינו אמת.

ועוד דבר אחרון שחשוב לומר. אשרינו, עם ישראל, שאחרי אלפי שנות גלות בהם השפה המדוברת לא הייתה עברית, אנחנו זוכרים איך צריך להגות את האותיות ואיך הן נכתבות, וכן לגבי הניקוד והטעמים, על אף שעד ללפני כמה עשרות שנים לא הייתה שום דרך לתעד איך משהו נשמע מלבד לימוד הדור הותיק את הדור הצעיר בעל פה.

ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר

יצירת קשר

להארות, הערות, שאלות וכו', ניתן לפנות למייל: TheRationalVictory@gmail.com.

Follow@RationalVictory

נצחון השכל. תנו לשכל לנצח.